הגנרל טארק אחמד-ג'אף, ממובילי הלחימה הכורדית, מתקשה להסתיר את אכזבתו מארה"ב וישראל: "הם נטשו אותנו". בשיחה נסערת לאחר כיבוש כירכוכ בידי העיראקים הוא נזכר בימי שלטון כוחות הפשמרגה בעיר – וממשיך לשאוף לעצמאות
כבודם של הכורדים, ששאפו להקים מדינה עצמאית, נרמס השבוע עד עפר. מצבם של הלוחמים הכורדים, הפשמרגה, היה קשה עוד יותר. הלוחמים המנוסים, שהצליחו להביס את דאעש ב-2014 ולהשיג שליטה בעיר הנפט והגז כירכוכ שבצפון עיראק הכורדית -נאלצו לסגת ולהשיב את השטח לידי שלטונות עיראק, עושי דברם של האיראנים.
השסעים הפנים-כורדיים התגלעו בעקבות מהלך אסטרטגי שנרקם בין פלג כורדי לארגון שיעי-איראני בניצוחו של שועל הקרבות הוותיק הגנרל קאסם סולימאני, מפקד הכוחות המיוחדים של הרפובליקה האיראנית. המערב, כולל ארה"ב וישראל, שתקו לנוכח נפילת בני בריתם הכורדים.
הגנרל טארק אחמד-ג'אף היה ממובילי הלחימה הכורדית לשחרור כירכוכ רק לפני שלוש שנים. מבחינתו הימים האחרונים הם תקופה שחורה שיעדיף לשכוח. "איבדנו את כירכוכ, הפסדנו בקרב, זה מצער אותי מאוד, אפילו משפיל", מודה המפקד הבכיר בדיביזיה התשיעית של כוחות הפשמרגה בשיחה קצרה מאירביל, בירת הכורדים. "אני נאלץ לסיים כי בעקבות המצב הביטחוני יש לנו פגישות ודיונים רבים עם גורמי ממשל וביטחון", הוא מתנצל, ואנחנו קובעים לשוחח מאוחר יותר.
נפגשנו לאחרונה לפני כשנה, בנובמבר 2016, במוצב של חייליו בכירכוכ. יחד ראינו את השטחים שהצליחו לוחמיו לכבוש מידי ארגון המדינה האסלאמית. אחמד-ג'אף הסביר אז בגאווה כיצד מנעו חייליו חדירת מסתננים חמושים בחגורות נפץ דרך מנהרות המזכירות את אלו של חמאס בעזה. הוא אסף אותי בשעת בוקר מוקדמת מהמלון באירביל, ויחד עם שלושה לוחמים נדחסנו למשוריין כבד. מאחורינו נסע משוריין נוסף, ובו ארבעה לוחמים שהצטרפו למסע דרומה מאירביל לכירכוכ. הדרך הזו, ששוחררה שבועות אחדים קודם לכן בידי הפשמרגה בפיקודו, נחשבה אז "דרך המוות". צלפי דאעש עדיין ארבו בשעות בין הערביים לנוסעים, ומפעם לפעם התקבלו דיווחים על הרוגים מירי. "אתה מוגן, אל תדאג. אתה נמצא עם כוחות הפשמרגה ואנחנו לוחמים קשוחים", הרגיע אותי אחמד-ג'אף.
ביוני 2014 הצליח דאעש, שהיה אז בשיא כוחו, להניס את הכוחות העיראקיים מכירכוכ כמעט ללא לחימה ומאבק. עד היום צרובים בזיכרון מראות המשוריינים, כלי הרכב ואמצעי הלחימה האמריקאיים שננטשו ונפלו לידי ארגון הטרור האסלאמי. כזכור, אחרי נפילת סדאם חוסיין אימנו האמריקאים את הצבא העיראקי וחימשו את לוחמיו.
נשיא ארה"ב ברק אובמה ויועציו מרטו את שערות ראשם בתסכול נוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה ניהל דאעש את המערכה שבסופה כבש את כירכוכ, מוסול ותיכרית – שלוש ערים מרכזיות שהפכו את דאעש לארגון הטרור העשיר ביותר בהיסטוריה. ההשתלטות על הבנק המרכזי של מוסול הכניסה לקופת הארגון 425 מיליון דולרים. שדות הנפט והגז בכירכוכ הפכו למכרה זהב שדחף קדימה את מערך מכירת הנפט הבלתי חוקי של דאעש. מדי יום נמכרו בשוק השחור עשרות אלפי חביות נפט. בין הרוכשות היו גם יריבות מושבעות לכאורה של ארגון המדינה האסלאמית, כמו טורקיה, ואלה שלשלו לכיסו בכל יום סכום של כשלושה מיליון דולרים.
"קשה מאוד להסביר את התחושות שלי עכשיו", אומר בכנות הגנרל אחמד-ג'אף, בשיחת טלפון נוספת בשעת ערב. "נלחמנו על כירכוכ ואיבדנו חיילים רבים. באופן אישי איבדתי 59 מפקדים ולוחמים בקרבות לשחרור העיר, ולאחר מכן בשמירה על ביטחונם של התושבים. עכשיו אני צופה בטלוויזיה ורואה את אלפי המקומיים בורחים מהשליטה העיראקית והאיראנית בשטח. קשה לראות עכשיו את הדגל העיראקי מתנוסס במקום הכורדי. כירכוכ היא עיר כורדית חשובה לנו כמעט כמו שירושלים חשובה ליהודים".
הגנרל אחמד-ג'אף עבר מסלול ארוך מאוד בדרך לפיקוד. הוא שירת בפשמרגה במשך 25 שנים, ובגילו הצעיר, 43 בלבד, כבר הספיק לפקד על כוחות המשטרה בכורדיסטן ועל בית הספר להכשרת מפקדים. לדרגות המפארות את כתפיו נלווה חוט אדום המסמל את היותו בוגר בית הספר לכוחות מיוחדים. את תפקידו הנוכחי כמפקד גזרת כירכוכ של הפשמרגה הוא סיים לפני כמה שבועות, אך הוא עדיין מעניק ייעוץ לצבא, כך שהדרך לפיקוד העליון פתוחה לפניו.
השיחה איתו הזכירה לי את תחושת העוצמה שהפגין במהלך ביקורי בעמדה הצבאית בכירכוכ ובמשרדו במחנה הצבאי הסמוך. לנגד עיניי שלף רחפנים שהוא ומפקדים נוספים משתמשים בהם כדי להגן על העיר מפני דאעש. מסביב למחנה, ולמעשה בכל מקום אפשרי, התנוסס בגאווה הדגל הכורדי שבמרכזו שמש צהובה. השורה התחתונה הייתה: אנחנו הכורדים נלחמנו וניצחנו את דאעש, אנחנו הצלחנו במקום שהצבא העיראקי נכשל.
אולי תחושות העוצמה הללו הובילו את מסעוד ברזאני, נשיא כורדיסטן, להכריז על משאל עם לעצמאות והיבדלות כורדית מעיראק. במשאל העם שהתקיים בחודש שעבר הצביעו כ-92 אחוז מהתושבים בעד ההיפרדות. ניסיונותיהן של המדינות השכנות למרחב הכורדי – איראן, עיראק וטורקיה – להניא את ברזאני מלבצע את המהלך, כשלו. הוא אמנם נתן הצהרה מעורפלת לאחר הניצחון, אבל זה לא מנע מעיראק לאיים בתגובה נחרצת לשאיפות העצמאות של הכורדים.
ואכן, במהלך מתואם שבוצע בתחילת השבוע, הצבא העיראקי, יחד עם המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן הנקראות 'אל-חשד א-שעבי' (הגיוס העממי), יצאו למתקפה וכבשו את כירכוכ מידי פשמרגה. גם מוסול וסינג'אר, הגובלת עם סוריה במערב, נכבשו ללא בעיה.
ניכר כי הגנרל אחמד-ג'אף מזלזל בלוחמי הצבא העיראקי. הוא אף ביקש להבהיר את כוונות אלו שעומדים מאחורי המהלכים הצבאיים האחרונים: "מדברים כל הזמן על הצבא העיראקי החזק ומראים תמונות שלהם בטלוויזיה כאילו הם גיבורים גדולים. אנחנו זוכרים היטב איך הם ברחו מלוחמי דאעש, ואנחנו יודעים שהם בסך הכול ממלאים פקודות של האיראנים".
שבוע בלבד לפני כיבוש כירכוכ על ידי הצבא העיראקי והאיראני, הופיע הגנרל קאסם סולימאני באזור. סולימאני, מפקד הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, ממונה מטעם המשטר בטהרן על גזרת סוריה, עיראק ולבנון, במטרה לממש את האינטרס האיראני האזורי.
"הצבא העיראקי נלחם לצד המיליציות השיעיות, ומבצע את התוכנית של איראן ליצור רצף שיעי מאיראן דרך עיראק וסוריה עד לבנון. סולימאני תכנן את כל המהלך והוא שולט למעשה בצבא העיראקי היום", אומר טארק אחמד-ג'אף, ומשחרר אנחה: "עצוב לראות את החיילים העיראקים, שרובם אומנו על ידי הצבא האמריקאי ומחומשים בנשק אמריקאי, נלחמים למען איראן שאותה הגדיר דונלד טראמפ האויבת הגדולה באזור. המשוואה שבה ארה"ב נוטשת את בנות בריתה ומסייעת למתנגדיה מתקיימת שוב. האמריקאים לא עזרו לנו כשנלחמנו נגד דאעש, ולא תמכו בכוחות הפשמרגה ובכורדים גם היום. כנראה מישהו שם החליט לתת לאיראנים את עיראק ואת כל המזרח התיכון על מגש של כסף. לי אין הסבר לזה".
הסיבה הרשמית לבואו של הגנרל סולימאני לאזור הכורדי הייתה השתתפותו בתחילת החודש בהלוויית הנשיא הכורדי לשעבר של עיראק, ג'לאל טאלבאני. הקשרים שהיו לטאלבאני עם האיראנים גרמו ליריבו הפוליטי ברזאני להאשים את אנשיו בסגירת דיל מול המילציות השיעיות האיראניות. לטענת ברזאני, אותה עסקה הובילה לכיבוש כירכוכ ללא התנגדות מיוחדת של כוחות הפשמרגה הכורדיים.
לפי הדיווחים, באפל טאלבאני, בנו של ג'לאל, ממפלגת האיחוד הפטריוטי הכורדי, יריבתה של המפלגה הדמוקרטית הכורדית של ברזאני, חתם על הסכם עם האדי אל-עמרי, ראש ארגון 'בדר' מהמליציות השיעיות-עיראקיות. ההסכם נעשה בתיווך הגנרל סולימאני ובפיקוח ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי, לאחר משאל העם על עצמאות החבל הכורדי.
תשעה סעיפים נכללו בהסכם, ובהם נסיגת הכוחות הכורדיים מהאזורים שבמחלוקת בין הכורדים לצבא עיראק; מסירת האזורים האסטרטגיים שבעיר כירכוכ וסביבתה (שדות הנפט והגז) לידי הממשלה המרכזית העיראקית; הקמת ועדה משותפת לניהול מרכז מחוז כירכוכ; חידוש הפעילות האווירית בשדה התעופה סולימאניה (המחוז המקורב לאיראן); העברת משכורות מממשלת עיראק לעובדים בסולימאניה ובכירכוכ ולאנשי פשמרגה בתוך סולימאניה (על בסיס רשימות, שיוכנו על ידי באפל טאלבאני), והקמת אזור חדש בחבל הכורדי בשלטון אנשיו של טאלבאני.
"מי שקיבל את ההחלטה לנסיגה של כוחות הפשמרגה הם מפקדים בעלי אינטרסים המשותפים לאיראן, והם אלו שהודיעו ללוחמים לסגת ללא קרב ולמסור לידי האיראנים את השטח", אומר אחמד-ג'אף. "לראות עכשיו את הדגל הכורדי מקופל ובמקומו מונף הדגל העיראקי, זה עושה אותי מאוד עצבני ועצוב".
למרות הדיווחים על עסקאות בין גורמים כורדיים לאיראניים והתערבות בינלאומית, הגנרל מביע אכזבה ממי שלדעתו היו אמורות להיות ידידותיה של כורדיסטן אך נמנעו מהתערבות. "ארה"ב וישראל שכחו אותנו", הוא אומר בנחרצות. "למרות תמיכת ישראל במשאל העם על עצמאות, בקרב האמיתי ישראל לא הייתה כאן בשבילנו. מעבר לאחוות העמים, ישראל צריכה להבין עד כמה האחיזה של האיראנים בכירכוכ, במוסול ובסינג'אר הסמוכה לגבול הסורי, מסוכנת בשבילה. חיזבאללה וארגוני הטרור השיעיים יחדרו גם לתוך עיראק, אחרי שהתייצבו כבר בלבנון ובסוריה. הממלכה הירדנית וכמובן ישראל צריכות לחשוש מזה. אני לא מאמין שישראל לא חושבת על האסטרטגיה הברורה הזו שאיראן מקדמת. אם איראן חזקה בעיראק ובסוריה, היא חזקה בלבנון וברמת הגולן. הממשלה הישראלית יודעת את זה, ואני לא מבין הוא למה הם שותקים ולא מובילים מאבק בינלאומי נגד השתלטותה של איראן".
לבסוף אני שואל את הגנרל אחמד-ג'אף על חלום העצמאות הכורדית, שהיום נראה הרבה יותר רחוק. נדמה שהוא נחוש להמשיך בדרך: "החלום שלנו לעצמאות לעולם לא ימות. הכורדים שאפו תמיד להקים מדינה עצמאית, ואנחנו נעשה את זה".
