מתיחות גואה סביב כורדיסטן

0
984

משאל העם של הכורדים העיראק מקרב אותם לעצמאות יותר מאי-פעם. עובדה זו מכניסה את המדינות הגובלות בחבל העיראקי למלכוד מסוכ

ביום שני השבוע הלכו כמעט שבעה מיליוני כורדים, אזרחי עיראק, אל הקלפיות כדי להצביע במשאל עם על שאלה אחת ויחידה: האם אתה תומך בהכרזת עצמאות של כורדיסטאן העיראקית? כורדים רבים פקדו את הקלפיות ולפי הנתונים ידוע  שכשמונים אחוזים מבעלי זכות ההצבעה השתתפו במשאל העם. ברור שהשאלה חשובה לרוב גדול של הכורדים, ועל כן שיעור ההצבעה הגבוה.

מבחינה מעשית, הכורדים של עיראק פוסעים כבר לעלה מ-25 שנה במסלול העצמאות – מאז שהעולם אסר על חיל האוויר של צדאם חוסיין לטוס מעל שטחם. לאורך רבע מאה הם פיתחו שלטון עצמי לגיטימי, דמוקרטי, מסודר והגון. עוד הצליחו הכורדים לפתח צבא יעיל וממושמע שהוכיח את יעילותו בקרבות נגד דאעש במוצוּל, אמצעי תקשורת בוגרים שנתנו ביטוי לצדדים השונים הוויכוח, חברה שלווה המתנהלת ללא אלימות פנימית וכלכלה פורחת המבוססת על משק הנפט ומוצריו.

חשיבות המשאל גבוהה עבור שני הצדדים, התומכים והמתנגדים. התומכים רוצים בכל לבּם לחיות במדינת הלאום הכורדית. בדיוק כמו שהצרפתים חיים במדינת הלאום הצרפתית, ההולנדים במדינתם, המצרים בארצם, הישראלים וכל עמי העולם החיים במדינות לאום. הם רוצים להשלים את העצמאות דה-פקטו לכלל עצמאות דה-יורה, כולל הכרה בינלאומית. הגורם העיקרי המניע אותם הוא גאווה לאומית בהישגיהם לאורך עשרים וחמש השנים האחרונות, לצד זכרון העבר והמלחמות שניהל נגדם השלטון המרכזי של עיראק לאורך המאה העשרים. ברקע עומדת אף האיבה ההיסטורית בין כורדים וערבים.

המתנגדים להכרזת העצמאות חוששים בעיקר מהמחיר שכורדיסטן העיראקית עלולה לשלם עבור הכרזת עצמאות, שכן כל שכניה – איראן ממזרח, תורכיה מצפון, סוריה במערב ועיראק בדרום – הכריזו על התנגדותם המוחלטת לעצם קיום משאל העם, ובוודאי להכרזת העצמאות. תורכיה מאיימת במלחמה ואף ריכזה כוחות על גבולה עם החבל הכורדי של עיראק. זאת למרות שנים ארוכות של שיתוף פעולה כלכלי ביניהן: החבל הכורדי משווק את הנפט המופק מאדמתו דרך תורכיה, הגובה סכומי עתק עבור שירות זה שהיא מגישה לכורדים. ייתכן שהכרזת מלחמה נגד הכורדים תביא להפסקת שיתוף הפעולה הזה, והדבר עלול להשפיע לרעה על הכלכלה בחבל הכורדי – “הסורר” מבחינת התורכים.

מחיר נוסף שעלול להיות כואב לכורדים הוא מצור אווירי ויבשתי: לכורדיסטאן העיראקית אין גישה לים, וכל קשריה עם החוץ, לרבות תנועת אנשים וסחורות, חייבת להתבצע דרך התחום האווירי או היבשתי של איראן, תורכיה, סוריה או עיראק. אם ארבע מדינות אלה יחליטו יחדיו להטיל מצור על החבל הכורדי ויעמדו בהתחייבויותיהן לפעול על פי החלטת המצור לאורך זמן, איני רואה כיצד יוכלו הכורדים לנהל חיי מדינה תקינים – לפחות מהבחינה הכלכלית.

הסיבה שהמדינות הללו מתנגדות לעצמאות הכורדית היא העובדה שבכל אחת מהן מצוי מיעוט כורדי (ומיעוטים אחרים). הצלחת החבל הכורדי בעיראק להקים מדינה מתפקדת תביא את הכורדים, ואף מיעוטים אחרים במדינות אלה לדרוש עצמאות ואולי אף להתאחד עם המדינה הכורדית בצפון עיראק. זאת על מנת להקים מדינה כורדית אחת גדולה ומאוחדת או פדרציה של מדינות כורדיות.

התורכים רואים במצב שכזה סכנה אסטרטגית לקיומה של תורכיה. הכורדים לא נמצאים רק בחבל הכורדי של תורכיה בדרום מזרח המדינה אלא בכל ערי המדינה. לאורך מאה השנים האחרונות התנהלה מלחמה פנימית בתורכיה בין הרוב התורכי ובין המיעוט הכורדי. בחלק מהתקופות, זו התנהלה ברמת אלימות גבוהה – בעיקר באמצעות פעולות טרור בערים  – וחלק בעצימות נמוכה יותר. ארדואן ניסה להרגיע את המלחמה הזו לפני מספר שנים, אך מאמציו העלו את חמתם של גורמים לאומיים תורכים שאיימו על שלטונו. לכן הוא חזר להשתמש ברטוריקה תקיפה כלפי הכורדים אזרחי תורכיה.

המלכוד של המדינות השכנות

ארדואן נמצא במלכוד. הוא חושש שהכרזת מלחמה מצדו נגד החבל הכורדי בעיראק תביא לפריצה מחודשת של מעשי טרור על ידי כורדים נגד השלטון בתורכיה מצד אחד. מנגד, אם לא יכריז מלחמה על החבל העיראקי, אזרחיו הכורדים עלולים לדרוש עצמאות גם כן. תחושת המילכוד הזו מעבירה את ארדואן על דעתו, והכרזותיו בימים האחרונים נגד משאל העם הפכו לא דיפלומטיות בעליל.

בימים האחרונים העלו כורדים באיראן דרישה מממשלתם שתכיר במדינה הכורדית בעיראק על רקע משאל העם של אחיהם שם. נראה שהם יודעים שממשלת איראן לא תכיר במדינה כורדית, שכן הכרה שכזו תעורר, בנוסף לכורדים באיראן, גם מיעוטים אחרים לדרוש עצמאות. בכלל אלה ניתן למנות את הבלוצ’ים, האזרים, הערבים, הלורים, הקשקאים ועוד רבים. במידה וזה יקרה, זה יהיה סופה של המדינה האיראנית המלאכותית, שרק כמחצית מאזרחיה הם פרסים. ואכן, איראן הודיעה השבוע על סגירת התחום האווירי שלה בפני מטוסים הטסים מהחבל הכורדי של עיראק ואליו, וייתכן שבימים הקרובים יצטרפו אליה שאר המדינות.

גם ממשלת סוריה מתנגדת למדינה כורדית. זאת בשל הניסיון של שלטון אסד הלא לגיטימי להחזיר את השליטה על סוריה המפורדת להנהגתו המאוחדת. מתן לגיטימציה לעצמאות כורדית עלולה להעניק לגיטימציה למיעוטים אחרים לנגוס בשטח המדינה הסורית ולדרוש אוטונומיה. גם ממשלת עיראק הערבית מתנגדת לעצמאות החבל הכורדי שכן היא תפסיד את כל מרבצי הנפט הנמצאים בו.

כתוצאה מההתנגדות האזורית ומהאיומים של המדינות סביב כורדיסטאן העיראקית לפתוח במלחמה נגדה, חוששות מדינות אירופה, ארצות-הברית ורוסיה ממלחמה חדשה ומיותרת במזרח התיכון. זאת לנוכח המלחמה העולמית בשאריות המדינה האיסלאמית והיכולות הצבאיות של הכורדים. כולם מכירים את היכולות של הפשמרגה – הצבא – של כורדיסטאן העיראקית ואת הניסיון שצבא זה צבר בשנה האחרונה במלחמה על מוסול וסביבתה ואין הם חפצים במלחמה בהשתתפותו.

נראה שמכל מדינות העולם, רק ישראל תומכת, בבדידות מזהרת, בהקמת מדינה כורדית בעיראק ועל חורבותיה של איראן, כמו שישראל לא תתנגד להצטרפות החבל הכורדי הסורי ואולי גם זה התורכי למדינה הכורדית העתידית. הקמתה של כורדיסטן היא צדק היסטורי לעם שחולק על ידי מעצמות אירופה בהתאם לאינטרסים שלהן – בלא התחשבות בטובת העמים הילידים אשר חיו בשטחי אותן מדינות מלאכותיות שקמו.

מעל במה מכובדת זו אני שולח לכורדים בעיראק ברכת הצלחה בדרכם לעצמאות ומאחל להם לדעת כיצד להתנהל מול שכיניהם באופן שיביא תועלת לכלל. גם לכורדים בסוריה, בתורכיה ובאיראן אני שולח מכאן ברכה דומה.

חתימה טובה לקוראים.

Comments

comments

LEAVE A REPLY

Please enter your comment!
Please enter your name here