החשש הראשוני מהממשל החדש בוושינגטון התבדה והפלסטינים נאחזים באופטימיות. כדי לא להכעיס את טראמפ ויתר יו"ר הרשות על תנאיו המוקדמים לחידוש המו"מ וכעת הוא נהנה ממעמד חזק שלא היה לו כבר שנים
חצי שנה לאחר בחירתו של טראמפ הפלסטינים סבורים כעת כי השד האמריקאי לא כזה נורא. לאחר הבחירות בארה"ב החשש הפלסטיני היה שהאמריקאים יגיעו לאזור חדורי מוטיבציה לעשות את השינוי, מבלי להבין באמת על אופי הסכסוך. ההתרשמות שלהם התבדתה ולאחר החתימה על דחיית מעבר השגרירות האמריקאית לירושלים וכעת הם מבינים שההבטחות שניתנו בבחירות לא ימומשו כל כך מהר.
אמנם האופק הפלסטיני נראה מעורפל למדי, אבל הפלסטינים נאחזים באופטימיות מעצם העובדה שיש אופק כלשהו. האופטימיות הזו זהירה מאוד ומחייבת ללכת בזהירות כדי לא להכעיס את השריף החדש, הנשיא דונלד טראמפ. בשל כך אבו מאזן הוריד את הדרישות הפלסטיניות כמעט לאפס. בניגוד לעבר הוא מוכן להיכנס למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים, מוכן להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל זמן, ומוכן להקים ועדות שיבחנו את הטענות הישראליות על הסתה שמבצעת הרשות. הכל כדי לרצות את הנשיא האמריקאי.
למרות הביקורת הקשה שיש ברחוב הפלסטיני כלפי הרשות הפלסטינית, מנגנוני הביטחון ואבו מאזן העומד בראשם, ישנה יציבות מסוימת. הסיבה לכך היא הפתיחות התקשורתית הבינלאומית וההבנה של התושב הפלסטיני כי מצבו טוב הרבה יותר מאחיו בלבנון, בסוריה ובמצרים. ישנה הבנה גם בערך של יציבות שמובילה להיתרי עבודה ושיפור במצב הכלכלי. ההבנה הזאת מנעה מההמונים לצאת לרחובות למרות שביתת האסירים, למרות שבסופו של דבר האסירים קיבלו את מרבית דרישותיהם ומרואן ברגותי, למרות הטורטית, יצא מחוזק תדמיתית.
התהליכים המדיניים המתגבשים עומדים בסימן שאלה גם נוכח מצבו הבריאותי של אבו מאזן וצוות המשא ומתן. יושב ראש הרשות חגג כבר 83 אביבים ומי שמנהל את המשא ומתן, סאיב עריקאת, סובל מבעיות רפואיות.